חדשות רגולציה ומיסוי שווקים ונתונים

אחרי בחירות האמצע: מה יקרה ל-CLARITY Act בארה"ב

הדמוקרטים זכו ברוב בבית הנבחרים ובסנאט בבחירות האמצע בארה"ב שנערכו ב-3 בנובמבר 2026, לפי תוצאות AP שפורסמו ב-ABC. השינוי בהרכב הקונגרס אינו משנה מיד את חוקי הקריפטו. הצעת CLARITY Act עדיין לא הפכה לחוק, ואם לא תושלם חקיקתה בקונגרס הנוכחי, תידרש הצעה חדשה עם תחילת הקונגרס הבא ב-3 בינואר 2027.

נבדק ב-5 בנובמבר 2026.

מושבים כחולים בחצי מעגל, מסמך ריק ומאזניים עם נגיעות כתומות
המחשה: דיון חקיקתי וחלוקת סמכויות פיקוח על נכסים דיגיטליים.

נכון ל-5 בנובמבר, אפשר להפריד בין שלוש עובדות: השליטה בשני הבתים הוכרעה; ההצעה הקיימת נותרה ללא השלמת חקיקה; ועל הכיוון האפשרי של הצעה דמוקרטית חדשה יש דיווח עיתונאי. אין צורך להמתין להכרעה בכל מרוץ כדי לתאר את הרוב, אבל אין גם בסיס להפוך רוב פוליטי לנוסח חוק מוסכם.

מה מנסה CLARITY Act להסדיר

הצעת H.R. 3633 עוסקת במבנה שוק הנכסים הדיגיטליים בארה"ב: אילו גופים מפקחים על פעילות מסחר, מי נדרש להירשם, ואילו חובות חלות על מתווכים ועל גיוס הון. בית הנבחרים אישר אותה ב-17 ביולי 2025. ב-15 בספטמבר 2026 נכשל בסנאט המהלך הפרוצדורלי שנדרש לקידומה, כפי שאישרו ראשי הוועדות בהודעה רשמית על ההצבעה (נפתח בלשונית חדשה).

בבסיס הנוסח שעבר בבית הנבחרים ניצבת חלוקת תפקידים בין SEC, רשות ניירות הערך האמריקאית, לבין CFTC, הרשות לפיקוח על מסחר בחוזים עתידיים על סחורות. ההצעה מעניקה ל-CFTC תפקיד מרכזי בשוק הסחורות הדיגיטליות ובפיקוח על מתווכים בו, לצד סמכויות של SEC הנוגעות בין היתר לעסקאות גיוס ולהצעות השקעה.

ההבחנה הזו חשובה מפני שאותו נכס טכנולוגי יכול להופיע בהקשרים משפטיים שונים. גיוס כסף ממוכרים ראשונים, מסחר מאוחר יותר בין לקוחות והחזקת נכסים במשמורת אינם אותה פעילות. ההצעה אינה מסתכמת בהכרזה שכל קריפטו הוא סחורה, וגם אינה מבטלת את כל סמכויות SEC בתחום.

בסנאט כבר הוצע נוסח מתוקן, המתועד במאגר הממשלתי GovInfo מ-1 ביוני 2026. לכן תיאור קצר של ההצעה המקורית אינו תחליף לבדיקת הגרסה שתעמוד להצבעה, אם תיקבע כזו. שמירת השם CLARITY Act לאורך המשא ומתן אינה מבטיחה שכל סעיף נשאר ללא שינוי.

הבחירות לא סוגרות את הקונגרס היוצא

המחוקקים המכהנים ממשיכים בתפקידם בתקופה שבין הבחירות לתחילת הכהונה הבאה. תקופה זו מכונה לעיתים מושב מעבר, או lame-duck session. עדיין אפשר לקדם בה חקיקה, אך נדרשת השלמת ההליך: נוסח זהה בשני בתי הקונגרס והשלב הנשיאותי הנדרש להפיכתו לחוק. בחירות כשלעצמן אינן אישור או דחייה סופיים של הצעה.

עם סיום הקונגרס, הצעות שלא הושלמה חקיקתן אינן ממשיכות אוטומטית מהמקום שבו נעצרו. אפשר להשתמש שוב ברעיונות ובנוסחים, אבל צריך להגיש הצעה בקונגרס החדש ולעבור את ההליכים הרלוונטיים. התאריך 3 בינואר 2027 נוגע למחזור החקיקה, ולא למועד שבו כל שירות קריפטו אמריקאי חייב להפסיק לפעול.

גם אישור בבית אחד אינו יוצר את מלוא ההסדרה החדשה. לקורא שמנסה להבין אם חובה מסוימת כבר חלה, השאלות המועילות הן מהו הנוסח שאושר, האם נעשה לחוק, ומהו מועד התחילה שנקבע בו. כותרת על התקדמות פוליטית אינה מספקת את שלוש התשובות האלה.

מה ידוע על הכיוון הדמוקרטי

Decrypt דיווח ב-5 בנובמבר, בעקבות העיתונאית Eleanor Terrett, כי דמוקרטים בבית הנבחרים דנים בהרחבת יוזמת זכויות משקיעי וצרכני הקריפטו של Maxine Waters להצעת מבנה שוק. לפי הדיווח, הכיוון כולל סמכות רחבה יותר ל-SEC ותפקיד מצומצם יותר ל-CFTC. מדובר בדיונים מדווחים, לא בחקיקה שהושלמה.

ליוזמה יש רקע מתועד: ביוני 2025 הציגו דמוקרטים בוועדת השירותים הפיננסיים תיקונים להגנת צרכנים, לטיפול בניגודי עניינים ולשמירת סמכויות אכיפה של מדינות. הוועדה הדמוקרטית פרסמה כי התיקונים נדחו. הדבר מסביר את מקור הדיון הנוכחי, אך אינו מוכיח שכל תיקון ייכלל בהצעה עתידית.

שינוי בחלוקת הסמכויות עשוי להשפיע על דרישות הרישום והגילוי של עסקים. ההשפעה המדויקת תלויה בנוסח שיפורסם, בהגדרות ובחריגים. אין בשלב הזה בסיס לקבוע שכל פלטפורמה תחויב באותו מסלול או שכל נכס יקבל סיווג חדש. אלה שאלות משפטיות שדורשות מסמך, ולא רק תיאור של כוונת מחוקקים.

הרגולטורים ממשיכים לפעול במסגרת סמכויותיהם

היעדר חוק חדש אינו יוצר חלל שבו אין כללים. בהודעתם מספטמבר ציינו ראשי הוועדות כי הרגולטורים יכולים להשתמש בסמכויות קיימות כדי לקבוע כללים ולפרסם הנחיות. תוצאות הבחירות אינן מבטלות כשלעצמן פעולה מינהלית קיימת או מחליפות מיד את הנהלת הרשויות. פיקוח פרלמנטרי ותקציבים הם מסלולים נפרדים מחקיקת ההצעה.

לכן גם המעקב אחר המסגרת שבוחנת CFTC ואחר הבהרות הקריפטו של SEC נשאר רלוונטי. כל הודעה צריכה להיקרא לפי מעמדה: התייעצות, פרשנות, כלל סופי או חוק. אין להניח שכולם מעניקים אותה רמת ודאות או נכנסים לתוקף באותו יום.

למה קורא בישראל צריך להבחין בין המסלולים

חברה שמשרתת משתמשים בישראל עשויה להפעיל גם ישות אמריקאית, לעבוד עם מנפיק מטבע יציב אמריקאי או לשנות מוצר בעקבות דרישות בארה"ב. אלה ערוצים אפשריים להשפעה, לא הודעה ששירות מסוים כבר השתנה. בדיקה מעשית מתחילה בזהות החברה שעמה נחתם ההסכם ובתנאים שהיא מפרסמת ללקוחות ישראלים.

חקיקה אמריקאית אינה מחליפה רישוי, מיסוי או דרישות בנקאיות בישראל. גם יעד ערך של דולר למטבע יציב אינו קובע לבדו איזה דין חל על המשתמש. ההתקדמות הבאה שכדאי לזהות היא מסמך רשמי חדש, הצבעה שנקבעה או כלל בעל תאריך תחילה, ולא תחזית על מחירו של נכס.

תיקון והבהרה

מצאתם טעות? כתבו למערכת

שיתוף הכתבה חזרה לראש העמוד