חדשות קריפטו בישראל רגולציה ומיסוי

בנק ישראל מעדכן את בדיקות הקריפטו בבנקים ממאי 2027

בנק ישראל פרסם תיקון להוראה 411 שמחדד את האיסור על סירוב לשירותי תשלום רק משום שמקור הפעילות קשור לקריפטו, ומבטל את חובת הבדיקה המבוססת על חציית סף של 100,000 שקל בשנה. במקום הסף הקבוע, הבדיקות ייקבעו לפי סיכון. התיקון פורסם ב-7 באוקטובר 2026, אך ייכנס לתוקף רק ב-1 במאי 2027.

נבדק ב-31 באוקטובר 2026.

מבנה בנק דמיוני בצבע כחול כהה, מאזניים מאוזנים ודסקית כתומה חלקה על רקע בהיר
המחשה: בנק דמיוני ומאזניים מסמלים בדיקה לפי סיכון. האיור אינו מציג את בנק ישראל או מוסד בנקאי אמיתי.

למי שרוצה להעביר תמורה ממכירת קריפטו לחשבון בישראל, השינוי אינו הבטחה שהבנק יקבל כל העברה. הוא משנה את הדרך שבה הבנק נדרש לבחון אותה. יהיה עליו להתייחס לנותן השירות, למטבע, ללקוח ולמאפייני העסקה, במקום להסתפק בעצם הקשר למטבע וירטואלי או להפעיל בדיקה רק משום שנחצה מספר קבוע.

מה בדיוק תוקן, ועל איזו פעילות מדובר

חוזר 06-2862 של המפקח על הבנקים (נפתח בלשונית חדשה) מעדכן את סעיף 87א בהוראת ניהול בנקאי תקין 411, העוסקת בניהול סיכוני איסור הלבנת הון ומימון טרור. הסעיף נוסף ב-2022, ולכן זו התאמה של מסגרת קיימת, ולא תחילתה של אסדרת הקשר בין קריפטו לבנקים. החוזר מופנה לתאגידים הבנקאיים ולבעלי רישיון נותני שירותי תשלום יציבותיים.

בדברי ההסבר מודגש המקרה של כספים שמגיעים מחשבון של נותן שירות במטבע וירטואלי לחשבון של לקוח הבנק שאינו נותן שירות כזה. דוגמה מעשית היא תמורה ממכירה בפלטפורמת מסחר, שנשלחת לבנק. אין להסיק מכך שהבנק מחויב להציע מסחר בקריפטו, לפתוח ארנק או להחזיק מטבעות דיגיטליים עבור לקוחותיו.

גם הכותרת על ביטול סירוב גורף דורשת דיוק. הבנק לא יוכל להסתפק בנימוק שמדובר בפעילות קריפטו, אך עדיין יצטרך לבחון את הסיכונים בעסקה המסוימת. בקשה למסמכים אינה בהכרח סירוב, ורישיון של פלטפורמה אינו אישור אוטומטי לכל תנועה שמגיעה ממנה. אלה חלקים שונים של אותה בדיקה.

סף 100,000 השקלים יימחק, חובת ניהול הסיכון תישאר

ההוראה הקודמת חייבה בירור של מקור הכספים ששימשו לרכישת המטבע או למימון כרייתו, ושל נתיב המטבע, כאשר היקף שירותי התשלום הקשורים לפעילות עלה על 100,000 שקל בשנה. התיקון מבטל את הסעיף הכמותי הזה. הוא אינו יוצר פטור ממסמכים לכל סכום, וגם אינו קובע סף חדש שמתחתיו אין בדיקות.

במקומו, הבנק נדרש לקבוע מדיניות שמתאימה את עומק הבדיקה לסיכון. זהות נותן השירות, מאפייני המטבע, פרופיל הלקוח והיקף העסקה ומורכבותה נכנסים לשיקול. הבנק נדרש להגדיר גם מקרים שבהם לא תידרש בדיקת נתיב. ההבחנה הזו נועדה למנוע מצב שבו כל פעילות מקבלת אותה רשימת דרישות בלי קשר לנסיבותיה.

למשל, כהמחשה בלבד, אין הכרח ששתי העברות באותו סכום יצריכו אותה בדיקה אם באחת קיימים מסמכים רציפים ובשנייה חסר הסבר לתנועות בין ארנקים. אין כאן תחזית להחלטה של בנק מסוים. זו המשמעות המעשית של מעבר ממבחן כמותי אחיד לבחינה של נסיבות הפעילות. גם עסקה קטנה עשויה לעורר שאלות אם מאפייניה מצביעים על סיכון.

רישוי יכול להפחית סיכון, וטשטוש הנתיב יכול להגדילו

החוזר מונה כגורם מפחית סיכון שירות באמצעות גוף בעל רישיון ישראלי מתאים, או גוף שהתאגד במדינה זרה שאינה בסיכון ומחזיק ברישיון ממדינה שאינה בסיכון. מנגד, שירות לא מפוקח או קשר למדינה בסיכון גבוה עשויים להגדיל את הסיכון. אין בכך רשימת פלטפורמות מומלצות או הבטחה שהבנק יכיר בכל רישיון זר באותו אופן.

גם מאפייני המטבע והמסלול שלו חשובים. מטבעות שמגבירים אנונימיות, שימוש במערבל וטכנולוגיות שמטשטשות תנועות מופיעים בין גורמי הסיכון. הרשימות אינן סגורות. החוזר גם מבהיר שאין לקבוע רשימה סגורה של מטבעות: מאפייניהם צריכים לשמש להערכת הבדיקה הנדרשת בגישה מבוססת סיכון.

לכן עצם השימוש בארנק אינו מסביר את כל ההיסטוריה של הכסף. ההבדל בין ארנק למשמורת עוזר להבחין בין העברה בין ארנקים שבשליטת אותו אדם לבין פעילות באמצעות גורם אחר. לצורך בירור מול הבנק, תיאור ברור של השלבים עשוי להיות שימושי יותר מצילום של היתרה האחרונה בלבד.

מסמכים וחוות דעת צריכים להתאים לעסקה

הבנק יכול לבדוק את הנתיב בעצמו או להיעזר באסמכתאות מהלקוח, מנותן שירות בעל רישיון בישראל או מגורם חיצוני בעל מומחיות. לפי החוזר, גם הדרישה למומחה חיצוני צריכה להיות מבוססת סיכון. נדרש להגדיר מקרים שבהם לא יהיה צורך באישור כזה, למשל כאשר הבדיקות או המסמכים שכבר נמסרו מספקים ודאות גבוהה.

מכאן נובעת דרך הכנה מעשית: לשמור אישורי רכישה ומכירה, דוחות פעילות מהפלטפורמות, מועדי העברות ומזהי עסקאות, ולחבר אותם להסבר רציף. זו הצעת ארגון, לא רשימת חובה אחידה שהחוזר מטיל על כל לקוח. לפני העברה אפשר לבקש מהבנק את התנאים הרלוונטיים ולברר איזה פער במסמכים דורש השלמה.

התיקון מחייב גם גילוי אפקטיבי, ברור ונגיש של עיקרי מדיניות הבנק. מטרתו לאפשר ללקוח להבין באילו תנאים השירות יתאפשר בדרך כלל. מידע כזה אינו אישור מראש לעסקה, אבל הוא אמור לעזור להבין מה הבנק מבקש עוד לפני שמחליפים שוב ושוב מסמכים ללא הסבר.

הנפקת טוקנים, מס ומועד התחילה נשארים נושאים נפרדים

לכספים שגויסו בהנפקה ראשונית של נכסים וירטואליים, למשל ICO, נקבעו שיקולים הנוגעים למאפייני ההנפקה, המטבע, מדינת ההנפקה והדין החל בה. החלק הזה מתייחס לכספי ההנפקה הראשונית, ולא למסחר בשוק המשני. מכירת מטבע שנקנה בפלטפורמה אינה הופכת את המוכר למנפיק רק משום שהנכס נוצר בעבר בהנפקה.

התיקון גם אינו משנה כשלעצמו את חבות המס על רווחי קריפטו. קבלת כספים בבנק ותשלום מס הן שאלות נפרדות, ותיעוד יכול להיות רלוונטי לשתיהן. המדריך למס על קריפטו בישראל מסביר את ההבחנה בין הפעילות, הרווח והדיווח. אישור העברה בבנק אינו אישור מרשות המסים.

נכון ל-31 באוקטובר 2026, מדובר בתיקון סופי עם מועד תחילה עתידי. אין להציג את ביטול הסף כפטור שכבר חל. עד 1 במאי 2027 יש להביא בחשבון את הנוסח הקודם ואת נסיבות הפעולה. ההיערכות השימושית כעת היא להבין את מדיניות הבנק ולשמור תיעוד שניתן להסביר, בלי להניח שהכותרת על הרפורמה מחליפה בדיקה פרטנית.

תיקון והבהרה

מצאתם טעות? כתבו למערכת

שיתוף הכתבה חזרה לראש העמוד