דיווח: ארנק שיוחס לממשלת ארה״ב העביר 12,267 ביטקוין מפרשת Bitfinex, ללא אישור למכירה

ההבחנה חשובה במיוחד בגלל הרזרבה האסטרטגית של ארצות הברית. הצו שהקים אותה במרץ 2025 אוסר למכור ביטקוין שהופקד בה, אך אינו הופך כל מטבע שנתפס בחקירה לנכס של הרזרבה. בין תפיסה, חילוט סופי והקצאה לרזרבה יש הבדלים משפטיים שלא מופיעים בשורת עסקה בבלוקצ'יין.

מה נמסר על ההעברה ב-8 באוקטובר

לפי Decrypt, כמעט כל הכמות יצאה לכתובת חדשה ולא מתויגת. הדיווח ייחס את הארנק השולח לממשלת ארצות הברית על סמך הסיווג של Arkham, חברה המנתחת נתוני בלוקצ'יין ומקשרת כתובות לגופים. CoinDesk הביא באותו יום דיווח דומה על ההעברה מהארנק הקשור לכספים שנתפסו בתיק Bitfinex.

זהו ייחוס של גוף מחקר מסחרי, כפי שפורסם בכלי תקשורת מזוהים, ולא הודעה ממשלתית המסבירה את הפעולה. בבדיקה לצורך הכתבה לא אומת באופן עצמאי מזהה העסקה מול נתוני בלוק מלאים. לפיכך גם הכמות וגם שיוך הארנק מוצגים כאן כדיווח מיוחס, ולא כתוצאה של בדיקת שרשרת עצמאית שביצעה המערכת.

Decrypt ציין כבר בדיווח הראשוני כי הפלטים שקיבלו את המטבעות סומנו בהמשך ככאלה שנעשה בהם שימוש. המשמעות היא שאין להסיק מהכתובת הראשונה היכן נמצאים הכספים כיום. כתובת שלא זוהתה בשם בזמן הפרסום אינה יעד סופי ידוע, ואינה בהכרח כתובת של קונה.

איך כספי הפריצה הגיעו לידי הרשויות

הפריצה ל-Bitfinex התרחשה ב-2016. משרד המשפטים האמריקני הודיע בפברואר 2022 כי תפס יותר מ-94,000 ביטקוין שנגנבו ממנה, לאחר שחוקרים השיגו גישה למפתחות פרטיים במסגרת חיפוש שאושר בצו. ההודעה תיארה תפיסה במסגרת תיק פלילי, ולא רכישה ממשלתית בשוק.

בהודעה נפרדת מאוגוסט 2023 מסר משרד המשפטים שאיליה ליכטנשטיין והתר מורגן הודו בקשירת קשר להלבנת הון הקשורה לפריצה, ושבמסגרת הודאתו ליכטנשטיין הודה גם בביצוע הפריצה. הרקע מסביר מדוע ארנק יכול להופיע במאגר נתונים כקשור לממשלה ובמקביל להיות קשור לנכסים שנגנבו מאחרים.

אבל הוא לא פותר את שאלת הייעוד של העברה מסוימת באוקטובר 2026. כדי לקבוע אם המטבעות מועברים לצורך משמורת, השבה, ביצוע החלטה שיפוטית או מטרה אחרת, צריך מסמך נוסף שמחבר בין הפעולה ברשת לבין ההליך המשפטי הרלוונטי. אין צורך לבחור השערה אחת כשחיבור כזה אינו מוצג.

מה צו הרזרבה אומר, ומה הוא אינו אומר

הצו הנשיאותי מ-6 במרץ 2025 להקמת רזרבת הביטקוין (נפתח בלשונית חדשה) קובע שהרזרבה תתבסס על ביטקוין ממשלתי שעבר חילוט סופי ושעומד בתנאים המפורטים בו. ביטקוין שיופקד ברזרבה לא יימכר. הצו מבחין בינו לבין מאגר ממשלתי נפרד של נכסים דיגיטליים אחרים.

באותו מסמך נשמר מקום לחובות לפי דין ולצו בית משפט, ובכללן השבת נכסים לנפגעים מזוהים וניתנים לאימות. לכן אי אפשר לקרוא את המשפט על איסור המכירה בנפרד מהתנאים ומהחריגים. עצם הופעת השם ״ממשלת ארה״ב״ ליד ארנק אינה מוכיחה שהיתרה שלו כבר נכללת ברזרבה.

גם פעולה טכנית בין כתובות אינה בהכרח סותרת מדיניות החזקה. בעל נכס יכול לשנות את אופן השמירה עליו בלי למכור אותו. זו אפשרות להסביר כיצד הדברים מתיישבים עקרונית, לא קביעה שכך פעלה הממשלה במקרה הזה.

גם כתובת של זירת מסחר אינה קבלה על מכירה

הדיווחים באותו שבוע עסקו גם בתנועות אחרות ל-Coinbase Prime. אין לערבב אותן עם ההעברה של 12,267 ביטקוין, או לחבר מספרים מכותרות שונות בלי לוודא שמדובר באותם תאריכים, נכסים ועסקאות. סכום מצטבר שנשמע מדויק עשוי לכלול תנועות חוזרות של אותם מטבעות.

Coinbase הודיעה כבר ביולי 2024 ששירות המרשלים האמריקני בחר בה לספק שירותים לנכסים דיגיטליים, ובהם משמורת ומסחר באמצעות Prime. לכן אפילו זיהוי נכון של הפקדה לשירות כזה לא מספק לבדו את הנתון החסר: האם בוצעה עסקת מכר. השירות עשוי למלא יותר מתפקיד אחד, ופרטי ההתקשרות ההיסטורית אינם אישור למטרת העברה נוכחית.

כאן מועיל להבחין בין מה שאפשר לבדוק בבלוקצ'יין לבין מידע שמקורו מחוץ לרשת. העסקה מתעדת תנועה בין כתובות. השם של בעל הכתובת, תנאי המשמורת, המחיר בעסקה מסחרית והכוונה המשפטית אינם כולם חלק מאותו רישום.

שלוש בדיקות לפני שמסיקים מסקנה מכותרת

ראשית, חפשו את תאריך העסקה ולא רק את מועד העלאת הפוסט. שנית, בדקו מי זיהה את הארנק ומה בדיוק נטען על היעד. שלישית, הפרידו בין ״הועבר״, ״הופקד״ ו״נמכר״. החלפה של פועל אחד באחר יכולה להפוך נתון נכון למסקנה לא מבוססת.

לפי המקורות שנבדקו עד 16 באוקטובר 2026, לא הוצג אישור למכירה במסגרת ההעברה המסוימת שעליה דווח. גם יתרה כוללת ועדכנית של כלל אחזקות הממשלה לא אומתה כאן, ולכן אין מוצג מספר כזה. המדריך על קריאת חדשות קריפטו בלי להפוך כותרת להחלטה מציע את אותו סדר עבודה: קודם האירוע, אחריו ההקשר, ורק אז מה שעדיין לא ידוע. התנועה לבדה אינה תחזית למחיר הביטקוין.